מאחר וטיפולי הסרת שיער בלייזר כרוכים בכאב, הם אינם טיפולי
הסרת שיער ללא כאבים ולכן באין ברירה משתמשים בקרם
EMLA שהוא חומר מאלחש הנועד להפחתת תחושת הכאב, אבל יחד עם זאת ישנם בשוק תחליפים וחיקויים שונים שהם יעילים לא פחות
.
אופן השימוש בקרם הוא על ידי מריחה של שכבה דקה תוך כדי עיסוי לתוך העורבאזור המטופל. לאחר מכן מכסים את האזור בניילון נצמד למנוע קירור המקום (החימום מאיץ את זרימת הדם ומגביר את חילוף החומרים וספיגת החומר).
לאחר המתנה של כשעה הקרם נספג עד לעומק של מספר מילימטרים בודדים.
אזור הפנים מעוצבב יותר ולכן ניתן להסתפק בהמתנה קצרה יותר בין 20 ל 30 דקות.
קרוב למועד הטיפול מסירים את הניילון הנצמד ומנקים את האזור משאריות הקרם בטישיו וניגשים לטיפול.
קרם אמלה מכיל תערובת של 2.5% לידוקאין Lidocain ו 2.5% פרילוקאין Prilocain.
החומר שנחשב לחומר "המסוכן" בתכשיר הוא לידוקאין והתוסף של החומר פרילוקאין הוא זה שמוריד מאפקט הסכנה של התכשיר ונותן אפשרות להשתמש בקרם בביטחון, לכן מסוכן להשתמש בקרם אמלה בטיפול אחד, בכמות הגדולה יותר מ 30 גרם.
קודאין - Codeine נקרא גם בשם מתילמורפין - Methylmorphine והוא סוג של סםממשפחת האופיאטים – החומר שמופק מפרח הפרג נקרא אופיום.
משתמשים בקודאין כתרופה לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים, דיכוי שיעוליבש שלא תורם להוצאת ליחה, הקלה בעקצוצים, כוויות ודלקות עור, כתכשיר נוגד שלשול, בטיפולי שיניים, בזריקות אפידורל ולניתוחם קטנים.
לידוקאין נקרא גם בשם נוסף ליגנוקאין והוא בשימוש משנת 1949 ומשמש בעיקר כחומר הרדמה וגם כחומר להאטת קצב הלב.
הלידוקאין גורם לדיכוי מערכת העצבים ולחוסר תחושה – אלחוש - על ידי חסימה של תעלות הנתרן שבתא. נוכחות נתרן בתא גורמת לפעולת תגובה של תא עצב וחסימת כניסת הנתרן לתא מונעת תגובה והעברת נתונים בתא העצבי.
כשמזריקים לידוקאין בניתוחים מוסיפים לו כמות מזערית של אדרנלין. האדרנלין מצר את כלי הדם באזור המנותח וגורם לכך שחומר ההרדמה לא יתפשט הלאה מהאזור בו הוזרק.
קודאין מצוי באופיום בריכוזים הנעים בין 0.7 ל 2.5 אחוז וניתן להפיקו מאופיום, אולם רוב הקודאין שבשימוש הרפואי מופק ממורפין.
השימוש בקודאין ברפואה משווק בתערובות עם תוספים של פרצטמול, אספירין או איבופרופן ויש לפעמים שהוא מופיע עם תוסף של קפאין. תוסף קודאין לחומרים אלה מספק שיכוך כאב חזק יותר מאשר שימוש בכל אחד מהמרכיבים בנפרד (שיתוף פעולה בין חומרים נקרא ביוונית synergos).
ברוב מדינות העולם, תרופות המכילות קודאין נמכרות ללא מרשם רופא, אך הן תחת פיקוח משרד הבריאות של אותן המדינות.
כמו בכל סם ממשחת האופיאטים, בשימוש ממושך מתפתחת עמידות להשפעות הסם ועלולה להיווצר התמכרות. התמכרות הינה חוסר יכולת להפסיק שימוש בתרופה וגורמת לתלות שלאורך זמן גורמת נזק פיזי.
הסכנה העיקרית בשימוש בתרופות המכילות קודאין היא החומרים הפעילים המוספים, כמו פאראצטמול, איבופרופן או אספירין, אשר במינון גבוה יכול לגרום לנזק בלתי - הפיך לאברים שונים בגוף האדם כמו: הכבד, הכליות ומערכת העיכול.
במצב שנוטלים תרופות המכילות קודאין בלבד כחומר הפעיל העיקרי, הן עשויות להכיל אחוז גבוה של אלומיניום סיליקאט שפוגע בכבד בשימוש לאורך זמן.
שימוש במאלחשים אלו מסוכן מאוד לאנשים שחסר להם האנזים G6PD המוכרים כאנשים שנאסר עליהם לאכול פול.
Glucose-6-Phosphate Dehydrogonase
גלוקוז-6-זרחתי דהידרוגנאז.
שימוש בחומרים מאלחשים ומשככי כאבים, גורמים להם לפירוק תאי הדם ולאנמיה.
שמות אחרים לתרופות משככות כאבים:
אופטלגין.
אספירין.
אקמול.
דקסמול.
רוקמול.
אברולט (נרות / פתיליות).
פאראצטמול.
פאראמול.
פנדול.
אצאטמול.
אצאטאמינופן.
איבופרופן.
אלדולור (טיפות מרוכזות).
הפגם של אנשים שחסר להם האנזים G6PD נפוץ בעיקר בקרב יוצאי כורדיסטאן וצפון עירק.
ובמקרים בודדים גם בקרב יוצאי תימן ואירן.
בשנת 1950 עד 1952 הועלו לארץ רובם של יוצאי עירק שרובם המכריע הגיע במבצע עזרא ונחמיה. עד אז היה נהוג בדוכני הפלאפל בארץ להכין את הפלאפל מפול, אך בגלל שנמצאו אנשים בעליה הזו עם הפגם הזה, הפסיקו להכין פלאפל מפול והתחילו להכין אותו מחומוס.
המחלה הזו עוברת בתורשה מאם נשאית לבן ולכן היא נפוצה בעיקר אצל ילודים זכריים.
מקרה שקרה לבחורה אשר מרחה ליקודאין ממשחת האופיאטים במינון של 10% מובא בקישור הבא:
" דניש קוסמטיקס - להיות חלקים במיוחד "
בטעינה...