בתאריך שבין 07.12.09 ל – 18.12.09, התקיימה במרכז בלה בקופנהגן שבדנמרק ישיבת האקלים. ישיבה זו נחלה כישלון מוחץ בכל הקשור לשמירה והגנה על כדור הארץ מפני התחממות.

השתלשלות העניינים בפוליטיקה והאינטרסים הפרטים של כל מדינה ומדינה, הביאו בסופו של דבר, למצב בלתי אפשרי, שכל מדינות העולם ובפרט המעצמות הגדולות יגיעו להכרעה הדדית, משותפת וברורה בכל הקשור להתחממותו של כדור הארץ.

בנוסף לכישלון המוחלט של הועידה בשלמות דעים, היא יכלה לכל הפחות, לנעול את הישיבה בהצהרה עקרונית משותפת בחשיבות שמירת כדור הארץ.

טרם כינוס הועדה, התנהלה מלחמת יחסי ציבור, בין הגופים הפועלים בועדות, על הצגת הנתונים, שנועדה להמחיש בדחיפות על חריפות הבעיות הנוגעות בהקשר התחממותו של כדור הארץ, לבין גורמים המבקשים לשלול ולהטיל ספק בנושא ושהבעיה הקיימת, היא שההר הוליד עכבר.

אותם ספקנים, (בדומה לספקנים שטיפולי הסרת שיער לצמיתות היא תמידית), שנתמכו במעצמות נפט עשירות, שמתנגדות לפעול לצמצום פליטת גאז החממה, גרמו לפני קיום הועידה למבוכה לא קטנה, בקרב המדענים שהתבססו על מחקרים רבים בנושא.

 

תחילתה של הפרשה היתה כשהוועדה הרשמית והמרכזית לשינויי האקלים של האו"ם  (IPCC), התחילה לחקור את ההשלכות של התחממותו הגלובלית של כדור הארץ וממצאיה נרשמו בדו"ח שהוגש כבר בשנת 2007 . דו"ח זה זכה בפרס נובל לשלום משותף, בתמיכתו של סגן נשיא ארה"ב, אל גור, כשבראש מעייניו עומד נושא זה בחשיבותו ולכן השקיע מאמצים רבים לבלימת ההתחממות הגלובלית והעלאת המודעות בקרב מדינות העולם.

 

המקרה הראשון שגרם למבוכה גדולה, הועלה בדו"ח שהוגש ב 2007 והוא המקרה שדן בנושא "קרחון גייט" (Glacier Gate). בדו"ח צוין שהקרחונים על הרי ההימאליה יימסו וייעלמו לחלוטין עד לשנת 2035. התמסמסותם של קרחונים אלה תביא לאסון אקולוגי באסיה המאכלסת באזור זה כ 2 מיליארד אנשים, שתלויים ושניזונים מנהרות שמקורם ברכס ההימאליה.

נתון זה זעזע והרעיש את העולם ואת סין והודו בפרט, שכן מרבית גופי מחקרים אחרים ניבאו את האסון עד לתאריך 2350.

 

מתחקיר שהתבצע ע"י העיתון "סאנדיי טיימס", באמצע חודש ינואר 2009, עולה שנתוני הדו"ח לגבי התמסמסותם של הקרחונים שעל רכסי ההימאליה עד לשנת  2035 , מתבססים על ראיון שביצע כתב העת של "ניו סיינטיסט" משנת 1999 עם מדען קרחונים הודי, בשם סאייד האסניין, ושלא נתמך בשום הערכה מדעית, או תיאוריה מבוססת כלשהי.

ולא זו בלבד, אלא שהמדען סאייד האסניין טוען בתחקיר שנעשה אחר כך ע"י ה "סאנדיי טיימס", שהוא אינו זוכר שנתן את שנת 2035 כשנה שבה ייעלמו הקרחונים. מתוך עיתון "סאנדיי טיימס" צוטטו דבריו: "דיברתי על כך שבחלקים מסוימים של קרחונים קטנים שבהימאליה, קיימת הצטמצמות בקצב מבהיל ושהם עלולים תוך 40 עד 50 שנה לאבד ממסתם באופן קריטי"...."הכתב הוא זה שניסח את דבריי מחדש והוסיף להם את התאריך".

 

הידיעה התפשטה כרוח וגרמה ליו"ר הועדה, ד"ר רג'נדרה פאצ'אורי מהודו להודות בטעות, באומרו: "בכתיבת הדו"ח, לא יושמו כראוי הסטנדרטים המחמירים של ה IPCC ואנו חברי הועדה, מצרים על השימוש הלקוי בתקנים, במקרה הספציפי הזה".

 

המקרה השני שגרם לוועדה בושה, היא הפרשה שמכונה בלעג  "אקלים גייט" (Climate Gate). במקרה זה, פרצו אקרים למאגר האימיילים של היחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה. באוניברסיטה זו קיים מכון מחקר המפרסם את נתוניו אודות השפעתו ההרסנית של האדם בהתחממות הגלובלית של כדור הארץ.

מתוך האימיילים שחשפו האקרים, נמצאו מספר אימיילים שכתב ראש המכון, פיל ג'ונס, בכבודו ובעצמו, בם הוא מציין שהמדענים השתמשו בטריקים במצגת, באופן שיהיה נוח לאינטרס שלשמו פעלו.

זה מה שהוביל לחשד, שהמכון מסלף באופן שיטתי נתונים ועובדות וזאת על מנת שייראו כתומכות את הנושא, שהתחממותו הגלובלית של כדור הארץ נגרמת בידי האדם.

עקב חשיפה זו, נאלץ יו"ר המכון פיל ג'ונס, להשעות את עצמו מתפקידו וזאת, עד תום החקירה שנפתחה כנגדו.

 

אחת הסברות והספקולציות שהועלו הם שמאחורי האקרים עומדים תאגידים גדולים ומדינות שלא היו מעוניינות שתהיה החלטה שתכביד עליהן בתחום זיהום האוויר ואפקט גאז החממה.

 

המקרה השלישי הנוסף שגרם לפאשלה בדו"ח הזה, הוא המקרה שדן בנושא "אמזונס גייט" –

 (Amazonas  Gate). דו"ח זה התבסס על מידע שהתקבל מארגון ה WWF שהוא הקרן העולמית לשמירה על הטבע.

את המקרה הזה חשף העיתון "טלגרף", שלפיו כ 40 אחוז מיערות האמזונס יושפעו באופן דרמטי, במידה ותהיה ירידה אפילו קלה, בכמות המשקעים השנתית, כתוצאה מהתחממותו של כדור הארץ.

עם כל הכבוד לארגון WWF, הוא לא מהווה גוף מדעי אקדמאי מקצועי ורשמי.

 

נשאלת השאלה, האם המחקרים, התעשיות והארגונים שעומדים מאחורי התחממותו הגלובלית של כדור הארץ, עושים זאת מטעמים אידיאולוגיים, או שהם עושים זאת מטעמים כלכליים גרידא, שכן מעורב כאן כסף עצום ורב.

קיימים אין ספור מחקרים שמקבלים מיליוני דולרים מממשלות ומתורמים לחקור את ההשפעות בהתחממותו של כדור הארץ ואם יוכח שאין דברים בגו, אזי הכסף הרב שנשלח למכוני החקר ולמימון המדענים ייעלם.